אברהם אבינו שולח את אליעזר עבדו למצוא שידוך לבנו יצחק, שאינו יכול לצאת לחו"ל
לחפש את זיווגו בשל היותו עולה תמימה. אליעזר נענה ובהגיעו לחרן הוא מעתיר תפילה
ארוכה להצלחת השידוך. אין די בתפילתו של אברהם על בנו וגם לא בתפילת יצחק על עצמו.
אליעזר התחיל להתפלל: "וַיֹּאמַר… וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם… והיה הנערה אשר אומר
אליה…", ומיד נענתה תפילתו: "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת… וְכַדָּהּ עַל
שִׁכְמָהּ" (כד, טו). זהו כח של תפילה מתוך הלב!
סיפר לי אחד הרבנים על בחור שלא התייצב לצבא, והיו לו בעיות גדולות מאוד. נודע לו
שבשבוע זה הוא יום היארצייט של הצדיק רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, שהיה תמיד אומר –
"פטיר ועתיר" – אם הנך רוצה לקבל פטור, ולהינצל מהצבא – התפלל ותראה ישועות, וכמו
פטנט פעלה סגולה זו באין סוף מקרים שבאו לפניו…
הלה שמע, והלך לציון הצדיק הרב שרעבי זצ"ל, התחנן לפניו וביקש, שכשם שבחיי חיותו
היה מעתיר על הבאים לפניו, והיה אומר להם "פטיר ועתיר", כך גם עליו יתחנן במרומים.
הבחור הנ"ל היה צריך להתייצב לפני שופט, ובדרך כלל על "עוון זה" נשפטים לששה חודשי
מאסר. פנה אליו השופט בשאלה מפתיעה: "מה אתה רוצה? למה לא התייצבת?" והבחור
ענה: "אני רוצה ללמוד תורה". והנה "פטיר ועתיר"! השופט נענה בדרך נס: "הנך פטור
מעונש, אתה זכאי!" זהו כוחה של תפילה אמיתית!
שמעתי פעם מראש הישיבה שלי, רבי מאיר רובמן זצ"ל
וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי (כד, יח)
מדוע אליעזר עבד אברהם לא סייע לרבקה, שהיתה אז ילדה בת שלוש, בשאיבת המים, ולא
זו בלבד אלא ביקש ממנה להשקותו, ואף את גמליו.
התשובה היא, שאליעזר ידע דבר אחד: בשביל לקבל אשת חסד שתעמיד את כל בית ישראל
ותכוננו על עמוד החסד, עליה להיות בעלת חסד בלי טרוניות!
כשאדם מתלונן ועושה חשבונות – הוא פוגם בחסד! יש לתת בלי הערות וביקורת! זוהי
הגדולה! על אף שרבקה רואה את הגברים החסונים שעומדים מולה ויכולים לשאוב
בקלות, היא אינה מתרעמת ואינה מתלוננת, אלא מקיימת את החסד שנקרה לפניה
בשמחה ובשלמות.
רבקה מלמדת אותנו יסוד חשוב מאד: היא אינה מתעניינת מי הוא האדם העומד מולה, ואף
כי נראה שבקשת אליעזר אכזרית, הילדה הקטנה עמלה וטורחת לגמול חסד, כי אותה מעניין
רק מה עליה לעשות ולא דבר אחר!
רבקה אמנו קיבלה לבעל את בנו של גדול הדור, "נְשִׂיא אֱלֹקים" (כג, ו), בנה של נביאה, שרה
אמנו שסוכה ברוח הקודש, והוא בעצמו צדיק, נביא ובעל רוח הקודש, גאון הגאונים של הדור,
עשיר מופלג, והכל בזכות החסד שעשתה ללא גבולות.
עלינו ללמוד לעשות כל חסד שבא לידינו בשלימות, ללא גבולות וללא טרוניות: "נָתֹן תִּתֵּן"
(במדבר כז, ז), "פָתֹחַ תִּפְתַּח" (דברים טו, ח) – חסד בלא גבולות!
רבקה אמנו קיבלה לבעל את בנו של גדול הדור, "נְשִׂיא אֱלֹקים" (כג, ו), בנה של נביאה, שרה
אמנו שסוכה ברוח הקודש, והוא בעצמו צדיק, נביא ובעל רוח הקודש, גאון הגאונים של הדור,
עשיר מופלג, והכל בזכות החסד שעשתה ללא גבולות.
חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (תנא דבי אליהו פרק כה). שמעתי פעם
מראש הישיבה שלי, רבי מאיר רובמן זצ"ל, שלהגיע לדרגת האבות – ודאי לא נצליח, אך
הכוונה בזה היא, שאולי קצת נִגַּע במעשי האבות הקדושים ונתבשם מריחם, אפילו נגיעה
קטנה.
לפעמים גם נגיעה בקצה המזלג בחתיכת בשר משובחת והרחתה – מספיקות. כך, להבדיל,
במעשה האבות הקדושים, אולי ניגע מעט במעשיהם, אל תקרי "יגיעו" אלא "יגעו", אם זכינו
קצת לנגוע במעשיהם הגדולים – כבר השגנו דבר גדול!
עלינו להשתדל לגמול חסד עם הזולת בשלמות, ללא הערות וטרוניות, חסד ללא גבולות, בלי
חשבונות, מכל הלב.
(לקט מתוך 'משכני' בהוצאת 'יפה נוף')


